תוכן

כה) נשמעה קול שופר, זה קבוץ גליות, העתיד להיות אחר ביאת משיחינו בב"א. כנזכר בזהר פרשת תולדות דף קל"ט ע"א, וז"ל, במדרש הנעלם על פסוק בונה ירושלים ה', ואח"כ נדחי ישראל יכנס, וזש"ה והיה ביום ההוא יתקע בשופר גדול וגו', ונתן טעם אל אריכות הקץ, כי אויל עמי, בלשון נתינת טעם אל האמור עד מתי אראה נס. וביאור הענין הוא, כי הנה עם בני ישראל נחלקים לג' כתות: כת א' מהם, הם ע"ה המון העם. כת ב', הם הת"ח העוסקים בפשטי התורה. כת ג', והיא בעלי חכמת האמת. והנה כנגד כת א' אמר, כי אויל עמי, אותי לא ידעו. ירצה הם המון העם, הנקראים עם סתם. וכנגד כת הג', הם העוסקים ברזי התורה וסודותיה, הנקראים בנים. כנזכר בתיקון ד"א ע"ב. וז"ל אפרוחים אילין מארי משנה, בנים אילין מרי קבלה. ועליהם אמר, בנים סכלים המה, ולא נבונים, כי הם עוסקים בחכמת האמת, כפי העולה בדעתם הקצרה, ובעיונם החלש. ואינם יורדים לעומק הענין, להבינו על האמיתותו, כמ"ש בע"ה. וכנגד כת חכמי הפשט, אותם אשר הם מואסים לעסוק בחכמת האמת הנקרא עץ החיים וחיי עולם, ועוסקים בסיפורים הפשטים בפשוטן בלבד, ואומרים שאין בתורה אלא הפשט בלבד ח"ו, אשר הוא נקרא עץ הדעת טוב ורע כנ"ל, עליהם אמרו, חכמים המה להרע ולהטיב לא ידעו, כי בסבת היותם מואסים בעץ החיים, אין הקב"ה עוזר אותם, והם שונים בפשטי עץ הדעת טוב ורע, ומהפכים אותו לרע, ומטמאים את הטהור, ואוסרים את המותר, ופוסלים את הכשר, ותקלות רבות יוצאות מתחת ידיהם בעו"ה.