זהר

כה) ובההיא שעתא, ויהי רעב בארץ. הארץ, דא גופא. ובההיא שעתא, אם יתעסק בתורה הרי טב. ואם לאו, ייתי סמא"ל רכיב על נחש, לאלימלך. וירא כי לא יכול לו ויגע בכף ירכו. אזיל לאתתא נעמי, יהפך לה, ויעביד לה דתיחוב, ותהא בישא.

פירוש הסולם

כה) ובההיא שעתא ויהי וכו': ובשעה ההיא, ויהי רעב בארץ. הארץ, זהו הגוף. ובשעה ההיא, אם עוסק בתורה הרי טוב, ואם לא, יבא סמאל רכוב על נחש אל אלימלך. וירא כי לא יכול לו ויגע בכף ירכו. כלומר, כשרואה שאינו יכול להאחז ולהתגבר על אלימלך שה"ס הי' של הנשמה, הוא הולך אל כף ירכו, שה"ס אשתו, סוד הה' של הנשמה, והוא הולך אל האשה נעמי, מהפך אותה מקדושתה, ועושה לה שתחטא, ותהיה רעה.