פירוש הסולם
כה)
אשגח ותקיל וידע דהא כמה דמההיא נקודה אמצעיתא דישובא מניה אשתיל כל עלמא לכל סטרוי: הסתכל ושקל וידע כי כמו שנקודה האמצעית דישוב. דהיינו נקודה דמפתחא, שעלתה לבינה, שמשום זה נשתל ממנה כל העולם לכל קצותיו דהיינו שהיא שולטת על כל ספירת ז"א וכל ספירות הנוקבא, המכונים קצוות העולם מטעם היותה למעלה מהם.
הכי נמי ידע, דהא חילא דשרי עלה, מתמן נפקו כל שאר חילין דממנן על כל סטרי עלמא כן ידע, שהכח השורה עתה על הנקודה, שהיא בחינת המנעולא, עלתה ג"כ להבינה, ומשום זה, נמשכים ויוצאים ממנה כל שאר הכחות הממונים על כל קצוות העולם, כלומר, כיון שעלתה לבינה נמשכה משם שליטתה בכל ספירות ז"א וכל ספירות הנוקבא, המכונים קצוות העולם. ועל ידי זה נתמעט ג"כ הקו שמאל של הנוקבא, ונעשה לו"ק דחכמה, שאינו נחשב לאור ישר. אע"פ שהקו שמאל היא מט"ס ראשונות, כי מכח עלית המנעולא למעלה לבינה, היא שולטת וממעטת את אור ישר דהיינו הג"ר, מכל הט"ס ראשונות.
וכלהו ביה אחידן, וכל הספירות נאחזו עתה בנקודת המנעולא,
כדין ויצאו אתם מאור כשדים ללכת ארצה כנען, אז, אחר שנתמעט קו השמאל מג"ר, וירד לבחינת ו"ק ואין מעלתו גבוה מקו הימין. פקע כח שליטתו, ונצל אברהם מכבשן האש ויצא מאור כשדים. כי עתה שנפל לו"ק, הוא נכנע לקו הימין (
כנ"ל דף י"ג אות כ"ב ד"ה ונתבאר ע"ש) אמנם אינו נכנע לגמרי להתכלל בהחסדים שבימין מטרם שנעשה הזווג מאור העליון על מסך דחירק הזה, ומוציא קומת החסדים, כמ"ש שם, ופעולה הזאת תתבאר לפנינו להלן באות כ"ח.
