חיפוש מתקדם

חיפוש חופשי

אות כה

זהר

כה) זמין ולא זמין, אתגלייא ולא אתגלייא, ולא אתגלייא כלל. ברזא דא קיימא את יו"ד, וכולהו סמכין, בגין דאיהי טמירא, ובה קיימא כלא לאתעטרא.

פירוש הסולם

כה) זמין ולא זמין וכו': מוכן להשגה ואינו מוכן, מתגלה ואינו מתגלה, ואינו מתגלה כלל, בסוד זה עומדת האות י' עם כל הסומכים שלה, משום שהיא נעלמת. ובה עומדים הכל להתעטר.
פירוש. כי נתבאר לעיל (אות י"ז) שהי' שה"ס או"א עלאין, נעלמים לגמרי מחכמה, ורק ישסו"ת הב' שלהם, שהם הט' סומכים בהם מתגלה החכמה. גם נתבאר לעיל (אות כ"א) שאפילו אלו ט' הסומכים הם קיימין ולא קיימין, להיותם בחינת או"א המלבישים לחכמה סתימאה, ולפיכך הם מתגלים לעצמם ואינם מתגלים לאחרים, אלא שהם מעבירים החכמה לה' דהויה הנ"ל. ומן הה' מושפעים כל המוחין לזו"ן ולעולמות.
וז"ש זמין ולא זמין, שט' הסומכים שבי', מוכנים להשגה ואינם מוכנים להשגה. כי מצד אחד אין מהם שום גילוי לאחרים, ואינם מוכנים להשגה, ומצד אחד הם מעבירים החכמה אל הה' דהויה (כנ"ל באות כ"ג) ונמצא שהם מוכנים להשגה. אתגלייא ולא אתגלייא, שהחכמה שבהם מגולית רק לעצמם ולא לאחרים (כנ"ל אות כ"א). ולא אתגלייא כלל, היינו הי' עצמה, שה"ס או"א עלאין, שהם אינם מגולים אפילו לעצמם. כמ"ש שם. ברזא דא קיימא את י', דהיינו שאינה מתגלית כלל. וכולהו סמכין, הם מתגלים ואינם מתגלים מוכנים ואינם מוכנים כנ"ל.