זהר

כה) וע"ד אתקרי מי נדה, מייא לדכאה. כד עלמא שארי בדינא, וסטרא מסאבא אתפשט בעלמא, הכא אתכלילן כל זינין מסאבא, וכל זיני דכיו, ובגין כך טומאה וטהרה, כללא עלאה דאורייתא, ואוקמוה חברייא. אר"ש, אלעזר, עבדת דלא יימרון חברייא מלה אבתרך.

פירוש הסולם

כה) וע"ד אתקרי מי נדה וכו': וע"כ נקראים ​מי נדה, שפירושו, מים לטהר כשהעולם שורה בדין וצד הטומאה נתפשט בעולם, כמו בטומאת נדה. כאן נכללו כל מיני טומאה וכל מיני טהרה. ומשום זה טומאה וטהרה הן כלל עליון של התורה. והעמידוהו החברים. א"ר שמעון, אלעזר, עשית, שלא יאמרו החברים דבר אחריך. כי מרוב החכמה והשלמות שבדבריך, יתביישו לומר דבריהם.