זהר

כה) א״ר אבא, כאן בה״א תתאה, כאן בה״א עלאה. כ״ג דאיהו עלאה מכלהו, בה״א עלאה. דכתיב אשר יוצק על ראשו שמן המשחה ומלא את ידו וגו׳. ומלא ידו דכתיב שבעת ימים ימלא את ידכם. כהנא אחרא בה׳ תתאה, דכתיב, לא יקרחה קרחה בראשם, וכתיב בתריה, ולא יחללו שם אלהיהם. והאי שם הא ידיעא איהו. ובג״כ כתיב, והכהן הגדול מאחיו אשר יוצק על ראשו שמן המשחה ללבוש את הבגדים, כמה דאמרן. ובגין דאיהו קדישא כגוונא דלעילא, כתיב ומן המקדש לא יצא.

פירוש הסולם

כה) א״ר אבא כאן וכו׳: אר״א, כאן בה׳ תחתונה כאן בה׳ עליונה. כהן גדול שהוא עליון מכולם, פוגם בה׳ עליונה, שהיא בינה, שכתוב, אשר יוצק על ראשו שמן המשחה ומלא את ידו וגו'. ומלא את ידו, היינו בינה, שכתוב, שבעת ימים ימלא את ידכם. ושבעת ימים היא בינה כנ״ל, שהוא ה׳ עליונה דהויה. כהן אחר, פוגם, בה׳ תחתונה דהויה, שהיא מלכות, שכתוב, לא יקרחה קרחה בראשם, וכתוב אחריו, ולא יחללו שם אלקיהם, ושם זה הרי הוא ידוע, שהוא מלכות, דהיינו ה׳ תחתונה. ומשום זה כתוב, והכהן הגדול מאחיו אשר יוצק על ראשו שמן המשחה ללבוש את הבגדים. דהיינו כמו שאמרנו ששמן המשחה יורה על שפע אבא שמקבל מאמא, שהוא ה׳ עליונה, (כנ״ל אות כ״א) ומשום שהוא קדש כעין של מעלה, כתוב, ומן המקדש לא יצא. דהיינו כמו אבא ואמא עלאין שהזווג שלהם אינו נפסק.