זהר

כה) מאי קו. דא את ו'. דאיהו מדה לכל שעורא דגופא איהו מדה בין עינא לעינא ועלה אתמר אצבע אלקים היא. איהו שעורא דאורכא דחוטמא, ואיהי שיעורא דכל אצבעא ואצבעא. ושיעורא בין אצבעא לאצבעא.

פירוש מעלות הסולם

כה) מאי קו דא וכו׳: שואל, מהו פירושו של קו, ומשיב, זה ו', שהיא הארת קו האמצעי, המאיר בהארת ו״ק דחכמה בלבוש של חסדים, שהחסדים מאירים ממעלה למטה והחכמה ממטה למעלה. שהוא המדה לכל שעור הגוף, הוא היינו ו' הוא מדה בין עין לעין, היינו הפרסא המחברת את חכמה העליונה שהיא בינה העולה לראש א״א לקבל חכמה, עם מלכות שהיא נקראת חכמה תחתונה, וה״ס ב׳ עינים, כי עינים הוא שם של חכמה, בסוד אם מעיני העדה. (עי' זהר ב״א אות רנ״ד) ועליה נאמר אצבע אלקים היא, מטעם שהיא כוללת כל הדינים המתעוררים עם גילוי החכמה, כנודע שאין גילוי חכמה אלא עם דינים של קו השמאל. ודינים נקראים בשם אלקים. היא היינו הו' היא השיעור של אריכת החוטם, כי החוטם הוא הקו האמצע, המיחד ימין ושמאל דעינים זו בזו ועושה שלום ביניהן שהימין יאיר ממעלה למטה, והשמאל ממטה למעלה, (עי' באד״ר אות רי״ז) בחוטמא אשתמודע פרצופא שבחוטם שהוא קו האמצעי נודעים הפנים, בסוד החכמה, כמ"ש חכמת אדם תאיר פניו. והיא היינו הו׳ היא השיעור של כל אצבע ואצבע, כי האדם הוא מרכבה לז"א, והידים הן חסד וגבורה הנעשות לחכמה ובינה בעת גדלות, בסוד שאו ידיכם קודש, ובכל יד יש ג' פרקים שה״ס חב״ד. וג' פרקי ימין, הם חב״ד דחכמה. וג׳ פרקי יד שמאל הם חב״ד דבינה. אשר הקבורת המחובר לכתף ה"ס דעת, והזרוע היא בינה, ופרק של האצבעות הוא חכמה. הרי שהאצבעות של האדם רומזות על חכמה. ושיעורם הוא ו"ק דחכמה. והשיעור שבין אצבע לאצבע, כי מלבד השיעור של כל אצבע ואצבע, יש להבחין בהארה המאירה בין האצבעות שיש בה מזג של ב׳ האצבעות שהיא ביניהן, והיא הארה מחודשת ושיעורה נמדד בו"ק דחכמה. (עי׳ ז"ח אחרי אות קט״ו).