זהר

כה) זה: דא צֵרִי, ואינון תרי סמכי קשוט. צדיקים יבאו בו, דא צדיק, דאיהו אות ברית, בתרוייהו. איהו חיר״ק תחות צר״י. ואיהו שורק קשורא דתרוייהו, שורק באת ו׳ קשורא דדכר ונוקבא.

פירוש מעלות הסולם

כה) זה דא צרי וכו׳: זה מפסוק זה השער לה׳ צדיקים יבאו בו, היינו צרי, כי זה בגימטריא י״ב כמספר צרי במ״ק, וצרי הוא בינה, והם, היינו ב׳ הנקודות שמתחת צדיק של צרי, הם שני סומכי אמת, היינו נצח הוד, כי בינה מתפשטת עד הוד. (עי׳, רע״מ פנחס אות קצ״ה) צדיקים יבאו בו, זה צדיק שהוא אות ברית היינו יסוד, בשניהם, כי יסוד הוא קו האמצעי המכריע בין נצח הוד וכולל שניהם. הוא החירק תחת צרי היינו תחת ר׳ של צרי. והוא שורק כי יסוד הוא נקודת שורק של ו' ונקודה. קשר של שניהם, המקשר של נצח הוד, שורק באות ו׳ דהיינו. מלאפום ו׳ ונקודה, הוא קשר של דכר ונוקבא שהם זו״ן, כי נצח הוד הם זו״ן בסוד איהו בנצח ואיהי בהוד ויסוד שהוא מלאפום ו׳ ונקודה מקשר אותם וכלול משניהם כי ו׳ רומזת לז״א והנקודה רומזת למלכות.