זהר

כה) ואיהו אש אוכלה מאודנא ימינא דלבא, דאיהי כלפי כבד. ומניה נפיק דבור. הה״ד, הלא כה דברי כאש, ואי לאו כנפי ריאה דנשבין על לבא, הוה אוקיד כל גופא. מחשבה בלבא דא י׳, דה׳ ה׳ אינון אמירה ודבורא, ו' קלא, כליל כלא.

פירוש מעלות הסולם

כה) ואיהו אש אוכלה וכו': והוא היינו הלב, הוא אש אוכלה מאזן הימנית של הלב דהיינו החדר הימיני, שהוא נגד הכבד שהוא ג״כ בצד הימין.וממנו יוצא הדבור, ז״ש הלא כה דברי כאש. ואם לא כנפי הריאה, הנושבים את אור החסדים שה״ס רוח, על הלב, היה שורף את כל הגוף. מחשבה בלב זו י׳ של שם הוי״ה. היינו חכמה. וה״ה הן אומר ודבור, היינו בינה ומלכות. בסוד לאה ורחל. ו׳ היינו ז״א הוא קול הכולל הכל אמירה ודבור.
פירוש. מלכות ה״ס הלב, שבו מתגלים ל״ב נתיבות החכמה, דהיינו החכמה דשמאל דבינה, והוא אש שורף מחמת שבעת גילוי החכמה מתלוים עמה דינים קשים לשרוף את הרשעים והחצונים וכל הרוצים להמשיך החכמה ממעלה למטה, והדינים אינם נשקטים עד שמתחילה שליטת החסדים דהיינו סוד הרוח שב׳ כנפי ריאה נושבות. וגוף האדם הוא כנגד הוי״ה, הכוללת כל ד׳ העולמות אבי״ע, הראש ה״ס י׳ דהוי״ה ואצילות, וז״א. וגוף עד החזה ה"ס ה׳ ראשונה דהוי״ה, ומלכות נוקבא דז״א ועולם הבריאה. כי הבריאה היא אשת האצילות. ומחזה ולמטה ה״ס ו״ה דהוי״ה הכוללת, ויצירה ועשיה.
וזה אמרו (באות כ״ב) חמשה ודאי בגין דאינון מסטרא דה׳ עלאה, דהיינו ה' דהוי״ה הכוללת. ואינון כלהו תקונין בלב וכו' דהיינו מלכות, שבה מתגלית החכמה דשמאל, הצריכה לתקונים מחמת הדינים הקשים המתלוים עמה שאינם נשקטים רק בשליטת החסדים, ה׳ איהי ממש הבל היינו סוד להב שבלב, שהם דינים ואש מחמת חסרון חסדים, ואחר הזווג שיורד אור החסדים ע״י כנפי ריאה נעשה מן ההבל רוחא דפומא דסליק ביה קלא ואמירא ודבורא.
וזה אמרו ערקין דלבא אינון כחיילין בתר מלכהון וכו' המוליכים את מחזור הדם שבלב בסוד הדם הוא הנפש, אל הריאה להכליל את הדינים שבלב בחסדים שהם המים שבריאה. הרי רוח בלב דהיינו ו"ק דחכמה שהוא הנקי והברור שבדם המתיחד עם הימין, דנפיק מאזן שמאלא דלבא היינו החדר השמאלי שבלב, שבו מתרכז הדם רווי החמצן. ואיהו הוה רוח צפונית דבטש בכנור דדוד וכו' דהיינו המ״ן שעלה אל הזווג כנודע כי בטש הוא כנוי לזווג דהכאה. ובקנה שה״ס בינה דמלכות, באים החסדים אל ב׳ כנפי הריאה, שהם חסד דמלכות, ומב׳ כנפי ריאה בא רוח החסדים אל הלב, ואז סליק קול ללבא כי החכמה שבלב מתלבשת בחסדים אלו, ומתיחדים ע״י קו האמצעי שה״ס קול בסו"ה קול דודי דופק.
ואיהו אש אוכלה מאודנא ימינא דלבא היינו חדר הימיני של הלב, שבו הדינים הנקראים אש המתגלים עם החכמה שבלב, דאיהי כלפי כבד שבו יש דם טמא, והלב מברר ממנו את דם הטהור. ומניה נפיק דבור וכו' היינו אחר הזווג.
ומה שהרוח שה״ס ו״ק דחכמה הוא בשמאל של הלב, ואש שהוא דינים הוא בימין, נתבאר בסולם פרשת וארא במאמר ד׳ יסודין ארמ״ע, שמבחינת הכלים נבחן שקו ימין הוא חם ואש וקו שמאל קר ולח (עיי״ש, ובמראות הסלם פנחס דף קמ״ח).