זהר

כד) על שגיונות, מאי על שגיונות, על שגיאות מבעי ליה. כד"א שגיאות מי יבין. אלא שגיונות, כד"א שגיון לדוד. זיני תושבחן הוו קמייהו דנביאי, למישרי עלייהו רוח נבואה, כד"א ופגעת חבל נביאים יורדים מהבמה ולפניהם נבל ותוף וגו', וכתיב ועתה קחו לי מנגן וגו'. וכל שכן חבקוק, דאצטריך ליה יתיר מכלהון, לנייחא דרוחא, ולבסמא לההוא אתר, לאמשכא עליה רוח נבואה. וכן כלהו נביאי כהאי גוונא, בר ממשה דסליק על כל שאר נביאי דעלמא, זכאה חולקיה.

פירוש הסולם

כד) על שגיונות: שואל. מהו על שגיונות, על שגיאות היה צריך לומר. כמש"א, שגיאות מי יבין. ומשיב. אלא שגיונות פירושו, כש"א שגיון לדוד, שהוא זמר ושבח, כי מיני תשבחות היו לפני הנביאים להשרות עליהם רוח הנבואה. כמש"א, ופגעת חבל נביאים יורדים מהבמה ולפניהם תוף וחליל וגו'. וכתוב, ועתה קחו לי מנגן וגו' וכל שכן חבקוק, שהיה צריך יותר מכולם לנחת רוח, ולהמתיק אותו מקום שהיא הנוקבא, שהיה מקושר בה תחילה, כדי להמשיך עליו רוח הנבואה. וכן כעין זה כל הנביאים, חוץ ממשה, שעלה על כל נביאי העולם, אשרי חלקו.