תוכן
כד) ודע, כי כל זה הוא מן הבחינות שלהם עצמן. אך אפשר, שגם האחוריים של המלכות דאו"א בבחי' מספרים, יהיו בחי' פנים אל ז"א עצמו, וזה מובן. והמשל לכל זה, הנה המוחין של ז"א דבחי' אחוריים, היה בכתר שלו, שם י' י"ה יה"ו יהו"ה, ומחובר עמו מספר אחוריים אלו, שהם י' אותיות ממש, כיוצא בהם ממש, אלא שהם בבחי' מספר. ואחר כך בעת הנסירה, נשאר י' י"ה יה"ו יהו"ה דבחי' י' אותיות לבד אל כתר דז"א, וי' י"ה יה"ו יהו"ה בבחי' מספרם, שהם ע"ב, אל כתר דנוקביה. אחר כך באו המוחין דפנים אל זו"ן, ואז באה שם יהו"ה בכתר דז"א דפנים, בבחי' ד' אותיות לבד, ובאה הוי"ה זו עצמה, יהו"ה בפנים דכתר דנוקביה, אלא שהוא בסוד מספרם שהם בגימטריא כ"ו. וכן ע"ז הדרך, בכל הט' ספירות אחרות, כפי הנראה ממקום אחר כי אחר שהיו אב"א, ונתן לה בחי' הגבורות, אחר כך נסתלקו ממנו המוחין, וניתנו בינה והגבורות לבדם אל הנוקבא ע"י אימא, והם דינין קשים. ואז המוחין שנסתלקו שהם חכמה וחסד שנשארו מקיפים כנודע, נעשו מ"ן, ונזדווגו או"א והוציאו מנצפ"ך אחרים, ונתחדשו ונתמתקו עתה הגבורות, כי הרי הם דינין יותר מתוקים, וחוזרין ליכנס כל המוחין, עם זה מנצפ"ך החדש תוך ז"א, ונמשכין לנוקביה על ידו,
בכל ט' ימי תשובה.
