תוכן

כד) אחר שנתבאר הדרושים שעברו, ענין הי"ס בעולם היצירה בפרטות, צריכים אנו לבאר עתה בכללות כל בחי' ד' עולמות, הנקראים אצילות בריאה יצירה עשיה. וצריך לבאר גם כן כללות עולם האצילות, אע"פ שאין זה מקומו, אמנם להיות שורש להבין הג' עולמות בי"ע, הוזכרו בהרבה מקומות בספר הזוהר, ובתיקונים מפוזרים אלו השני מקומות נזכר שם, ע"ד כללות על תיקונם: א' הוא בהקדמת תיקונים (כיתות דמלאכיא ובעשר כו') ועילת על כולא הוא נחית בי"ס דאצילות, ובי' ספירות דבריאה, ונהיר בי' כתות דמלאכי, ובעשר גלגלי דרקיעא וכו'. וכן בפ' בא בר"מ, ענין הי"ס דאצילות, דאינון: מקור, ומעיין, וים, ושבעה נחלין. ולבתר עבד משמשין לאילן מאנין, כורסייא בארבעה סמכן, ושית דרגין, הרי י'. ולבתר תקין לשמשא לכרסייא, עשר כתות: אראלים. ולבתר עבד לאילין משמשין דאינון ס"מ וכו'. וביאורם הוא, כי תחלה הם י"ס דאצילות, שהם מתחילות מן עתיק יומין, עד סיום נוקבא דז"א. כנזכר במאמר. ואחריו עולם הבריאה וכו', י"ס ג"כ, דוגמת עשר ספירות, ונקרא עולם הכסא הכבוד, יען הם למטה מנוקבא דז"א, הנקראת כבוד, והבריאה כסא היא תחתיה, ולכן נקראת כסא הכבוד עולם הבריאה. ואחריה עולם היצירה, והיא י"ס ג"כ. ובזה העולם הוא מטטרו"ן שר הפנים, עם י' כתות אראלים, שהם המלאכים. ואחריהם עולם העשיה, והם י' גלגלי רקיעים הסובבים עליו, אשר בתוכם הארץ התחתונה הזאת.