תוכן
כד)
אבג"יתץ, אב"ג, הם ששה אלפי שנין הוי עלמא, והדר ית"ץ, דהיינו חד חרוב. וכן ברא שית, ברא העולם כל ימי היותו, ואח"כ יהיה שמיר ושית. ויש ו' אלפין בפסוק ראשון,
והארץ אלף שביעי, היתה תהו ובהו, בתחילת המחשבה. עוד אבגי"תץ. בגימטריא אשר"ה, וכן פני שור. והנה אשרה זו ע"ז, שצפייתן בה גרמה ביטול ונתיצה לשמיטה הקודמת, ועליה כתיב (שמואל ב" ט"ו ל"ב) ויהי דוד בא עד הראש. ובשם קר"ע שט"ן. ימשך הביטול לבעל שהוא בן זוגה. עוד אבגית"'ץ בא"ת ב"ש הוא בגימטריא מו"ץ. אות"ק תת"ק, אשר בעלמא דההוא נע"ר מסטרא דטוב, הוא מספר תתקמ"ה רקיעים וכוללם, כי מטטרו"ן עולה בהם כנודע, ותנ"ן הת"מ כמו כן. וכן רבוע ארגמ"ן עם הכולל. וכן משי"ח אל"הי ישראל. והנה אבגי"תץ הוא חסד לאברהם, וה' שמות אמצעיים הם ה' גבורות ליצחק. שקוצי"ת, ליעקב. עוד, א"ב: זה משה, שהוא אב לתורה ולנביאים כולם, ג"י: דכתיב (דברים ל"ד ו') ויקבור אותו בג"י, ונגלו לו י"ג מכילן דרחמי. ת"ץ: תורה צפונה, קר"ע שט"ן: רק"ע הוא סוד רקיע מבדיל בין מים קדישין למים מסאבין, דאיהו קר"ע רקע עקר שט"ן מימא דאוריתא. נג"ד יכ"ש: ביומא תליתאה, (שמות ל"ד י') נגד כל עמך אעשה נפלאות. בט"ר צת"ג: תבר נהורין ואחשיך לון, דכתיב (ישעי' כ"ד כ"ב) וחפרה הלבנה ובושה החמה. חק"ב טנ"ע: ביומא חמישאה, נפקו זרועין דאילני, בגין דאיהו חק מבטן וכו'. אלף שתיתאה, ביה יג"ל פז"ק, ביה: יג"לה פור"קן ז"רע קדושים. ביומא שביעאה שקוצי"ת, ביה ק"ץ, דאיהו ק"ץ הימין.
