תוכן

כד) וז"ש שם דף ר"ץ ע"ב, אבל האי אימא לא אפסיק רעותא דתרוייהו לעלמין, בחד נפקין בחד שריין. לא אפסיק דא מן דא, ולא אסתלק דא מן דא. פירוש כי חסד עלאה שהוא נקרא רצון, וממנו נמשכו שניהם, כדפירשתי. והוא רעותא דתרוייהו, והוא הנקרא מזל, אינו פוסק משניהם תמיד, לא בעת האצילות, וזהו בחד נפקין, שקולין ושוין זה בזה, ולא גבוה אחד מחבירו, כז"א ונוקביה. וגם אחר האצילות, כחד שריין. ולא כז"א מנוקביה שנטרדה ממנו אח"כ, וירדה למטה. לא אפסיק דא מן דא מלהזדווג, כדרך ז"א ונוקביה, שאף בשעת שלום אין זווגם אלא לפרקים ולא תמידי. ולא אסתלק דא מן דא בשעת הגלות, כדרך שמסתלק ז"א מנוקביה, וכדאמר לעיל.