זהר

כד) תא חזי, עשו נפק סומק, כמה דכתיב ויצא הראשון אדמוני כלו וגו', ואיהו זינא דיצחק, דאיהו דינא קשיא דלעילא, ונפק מניה עשו, דינא קשיא לתתא, דדמיא לזיניה, וכל זינא אזיל לזיניה, ועל דא רחים ליה לעשו יתיר מיעקב, כמה דכתיב ויאהב יצחק את עשו כי ציד בפיו. כתיב הכא כי ציד בפיו, וכתיב התם על כן יאמר כנמרוד גבור ציד לפני יי'.

פירוש הסולם

כד) ת"ח עשו וכו': בוא וראה, עשו נולד ויצא אדמוני, כמ"ש ​ויצא הראשון אדמוני כלו וגו', והוא מינו של יצחק, שהוא דין קשה של מעלה של הקדושה ויצא ממנו עשו שהוא דין קשה של מטה, שהיה ראשו בקדושה וגופו שלא בקדושה, ודומה על כן למינו של יצחק, וכל מין הולך אחר מינו, ועל כן אהב את עשו יותר מיעקב. כמו שכתוב,​ כי ציד בפיו, שה"ס ראשו שהיה בקדושה כתוב כאן, כי ציד בפיו וכתוב שם ​על כן יאמר כנמרוד גבור ציד לפני ה', מה שם פירושו של ציד הוא דין קשה, אף ציד שבכאן, פירושו דין קשה. ומשמיענו הכתוב, שאהב אותו, מטעם היותו דין קשה כמוהו.