זהר

כד) וכד הוה בידייהו דמשה ואהרן, דאינון אחידין בנצ"ח והו"ד, דאינון תרין סמכין, איקרי מטה, לישנא דסמכא. דהא ע"י אסתמיך עלמא באורייתא, דנפיק מבין תרין למודי ה' ואתייהיבא על ידייהו. ועל דאינון סמכין לעלמא באורייתא, דנפיק מבין נצ"ח והו"ד, דאחידן בהו. קרא ליה מטה. ומאן דאחיד באורייתא, סמכא ליה, ומחזקא ליה על ירכוי, דלא יסטי לימינא ושמאלא.

פירוש הסולם

כד) וכד הוה בידייהו וכו': וכשהיה בידיהם של משה ואהרן, שהם אחוזים בנצח והוד, שהם שני סומכים, שסומכים את הגוף שה"ס ת"ת, נקרא מטה, שהוא לשון סמיכה. כי על ידיהם נסמך העולם בתורה היוצאת מבין שני למודי ה', שהם נצח והוד, וניתנה על ידיהם. ועל שהם סומכים העולם עם התורה היוצאת מבין נצח והוד, שהם אחוזים בהם ע"כ קראה לו מטה. ומי שאוחז בתורה, היא סומכתו ומחזקתו על ירכיה שלא יטה לימין ושמאל. פירוש. שבחינת התורה שהיא ת"ת המאירה מבין חסד וגבורה, שהיא מדתו של יעקב, נקראת מקל, מלשון קול. ובחינת התורה שהיא ת"ת המאירה מבין נצח והוד, למטה מהחזה, נקראת מטה. על שם נצח והוד שהם סומכים את העולם, שהוא ז"א.