זהר

כד) אדהכי, הא בוצינא קדישא אתא לגביה, ואמר, רעיא מהימנא, יומא חד אזילנא אנא וחברייא, לאכסניא חדא, והוה תמן ינוקא חדא, קם ותקין לן מנרתא ופתורא, איהו מגרמיה, כאלו הוה מעשרין שנין, ולא הוה אלא מבן חמש שנין, ותקין פתורא מכל מיני מאכל ומשתה. אמר, הא אוקמוה רבנן דבעל הבית בוצע ואורה מברך, אבל צעיר אני לימים ואתם ישישים על כן זחלתי ואירא מחוות דעי אתכם. עד דאטול רשות מכם. א"ל, אימא ברי מלאכא דיי'.

פירוש הסולם

כד) אדהכי הא בוצינא וכו': בתוך כך, הנה המאור הקדוש, בא אליו, לרעיא מהימנא, ואמר: רעיא מהימנא, יום אחד הלכתי אני והחברים למלון אחד, והיה שם ילד אחד, קם וערך לנו, הוא מעצמו, מנורה ושלחן, כאלו היה בן עשרים שנה, ולא היה אלא כבן חמש שנה. וערך השלחן מכל מיני מאכל ומשתה. ואמר, הרי העמידו חכמים, ​שבעל הבית בוצע, וארח מברך. אבל, צעיר אני לימים ואתם ישישים על כן ​זחלתי ואירא מחוות דעי אתכם, עד שאקח מכם רשות. אמרו לו, אמור בני, מלאך ה'.