זהר

כד) ורוח הבהמה היורדת היא למטה לארץ, ולאו לההוא אתר דהוה כל ב״נ, דכתיב ביה בצלם אלהים עשה את האדם, וכתיב נר יי׳ נשמת אדם. היך אמרי אינון טפשאי דלאו מבני מהימנותא, ורוח אחד לכל, תיפח רוחיהון, עלייהו כתיב, יהיו כמוץ לפני רוח ומלאך יי׳ דוחה. אלין ישתארון בגיהנם, לאינון דרגין תתאין, ולא יסתלקון לדרי דרין. עלייהו כתיב יתמו חטאים מן הארץ ורשעים עוד אינם ברכי נפשי את יי׳ הללויה. אתו רבי חזקיה ורבי ייסא, ונשקו רישיה, אמרו ומה כל כך הוה עמך ולא ידענא, זכאה האי שעתא דאערענא בך.

פירוש הסולם

כד) ורוח הבהמה היורדת וגו׳: ורוח בהמה היורדת היא למטה לארץ. ואינו לאותו מקום שהוא לכל בני האדם. שכתוב בו, בצלם אלקים עשה את האדם. וכתוב, נר ה׳ נשמת אדם. ואיך אומרים אלו הטפשים שאינם מבני האמונה, ורוח אחד לכל, תפח רוחם, עליהם כתוב, יהיו כמוץ לפני רוח ומלאך ה׳ דוחה. אלו ישארו בגיהנם באלו מדרגות התחתונות, ולא יעלו משם לדורי דורות. עליהם כתוב, יתמו חטאים מן הארץ ורשעים עוד אינם ברכי נפשי את ה׳ הללויה. באו ר׳ חזקיה ור׳ ייסא ונשקו ראשו. אמרו, ומה כל כך היה עמך ולא ידענו. אשרי שעה זו שפגשנו בך.