זהר

כד) רבי אחא אמר, בשעתא דעמיקא דכלא נהיר, נהיר בנחלא. ונחלא, נגיד בארח מישר לאשקאה כלא. כדין כתיב, בהעלות בגין דהא מעומקא דכלא נפקי, בהעלות דאתי מסטרא עלאה, דעמיקא דכלא, דאקרי מחשבה. וכלא חד מלה, וכדין כנ"י אתברכא, וברכאן אשתכחי בכלהו עלמין.

פירוש הסולם

כד) רבי אחא אמר וכו': רא"א, בשעה שהעמוק מכל, שהוא אבא עלאה, מאיר, מאיר בנחל, שהוא אמא עלאה, והנחל נמשך, בדרך ישר, דהיינו ע"י קו האמצעי, שהוא ז"א, להשקות הכל, דהיינו כל המדרגות שבמלכות, אז כתוב, בהעלות, משום שהכל יוצא מן העמוק מכל, בהעלות, פירושו, שבא מצד העליון העמוק מכל שנקרא מחשבה, שהוא אבא, והכל הוא דבר אחד. דהיינו שהוא דבר אחד עם שאמרו ר"י ור"י, ואז כנסת ישראל מתברכת והברכות נמצאות בכל העולמות.