זהר

כד) ובגינה אתמר עשר אמות ארך הקרש, אמו״ת אינון מאו"ת בהפוכא. ואמה וחצי האמה רחב הקרש האחד דא רזא דשעור קומה דאיהו אזיל על קו המדה.

פירוש מעלות הסולם

כד) ובגינה אתמר עשר וגו': ובשבילה נאמר עשר אמות ארך הקרש, היינו עשר ספירות, כשמהפכים אותיות אמות הן מאות, לרמוז על הארת הבינה שכל אחת מספירותיה כלולה ממאה ואמה וחצי האמה רחב הקרש האחד, זה סוד של שעור קומה שהוא הולך על קו המדה.
פירוש, מדת הארך רומזת על הארת חכמה. ומדת הרחב, רומזת על הארת חסדים, ושעור קומה רומז על הארת חכמה הנמשכת ע״י הקו האמצעי המודד מדת החכמה והחסדים, שהחכמה תאיר רק ממטה למעלה, שהוא מדידת ו"ק דחכמה, והחסדים יאירו ממעלה למטה. וכן שיכללו זה בזה. ועי״ז שקו המדה שה"ס הקו האמצעי מיחד ב' הקוים זה בזה ומתקן הארתם, משפיע אותם אח״כ למלכות. וע״כ נבחנות כאן ד' בחינות, שהם ג' קוים: ימין ושמאל ואמצע, ומלכות המקבלת הארתם. ומתוך שהם נכללים זה בזה, יש ג׳ קוים בכל אחת מן ד' הבחינות, והם י״ב בחינות. וזה אמרו ובגינה אתמר עשר אמות וגו' ואמה וחצי אמה רחב הקרש האחד דהיינו קרוב למספר י״ב אמה הארך והרחב שה״ס ג׳ הקוים ומלכות, שכל אחד כלול מד׳. דא רזא דשעור קומה דאיהו אזיל על קו המדה שהוא קו האמצעי כנ״ל. ומה שחסר החצי למדת י״ב, עי' בזהר פקודי (אות רנ"ג) שכתוב ודא איהו רזא דשיעורא חד סרי ופלגא דסלקין לי״ב, ולא סלקין שחסר להם חצי. בגין דגרעין מאינון אופנים, שהן חסרות המלכות הנקראת אופנים, והיינו חצי התחתון של המלכות. שהוא מלכות דמלכות שתושלם בגמר התקון.