זהר

כד) ובגין דא, מאן דבעי לאשגא למלכא, לית ליה רשו לאשגא ליה, אלא בשכינתא. הה״ד, אל יתהלל כו', כי אם בזאת וגו׳. ואהרן כד עאל לקדש קדשין ביומא דכפורי, בה הוה עאל, דכתיב בזאת יבוא אהרן אל הקדש, דאיהי עת לעשות לה׳.

פירוש מעלות הסולם

כד) ובגין דא מאן וכו': ומשום זה מי שרוצה להשיג את המלך שהוא ז״א אין לו רשות להשיג אותו אלא בשכינה שהיא מלכות. כי ערך השגת ז״א כלפי השגת הנוקבא הוא כערך ג״ר כלפי ו״ק. ולכן כיון שהמוחין נמשכים ע״י הנוקבא נמשכים רק ו״ק דחכמה. ז״ש אל יתהלל וכו׳ כי אם בזאת וגו׳ כי מלכות נקראת זאת. ואהרן כשנכנס לקודש הקדשים ביום הכפורים בה בשכינה היה נכנס. שכתוב. ואל יבוא בכל עת אל הקודש וגו׳ בזאת יבוא אהרן אל הקדש. כי השכינה שנקראת עת היא עת לעשות לה׳.