חיפוש מתקדם

חיפוש חופשי

אות כג

זהר

כג) ועל דא, דא איהו אפרסמון, ודא הוא אפריון. ובאתר תרין אתוון ס"מ, קיימא י', ברזא דברית, דאיהו זמין לנטלא כלא, רזא דאינון מאה ברכאן, שתין וארבעין. שתין, לקבל שית סטרין, דנפקי ל מאת ס'. ארבעין, לקבל ד' סטרי עלמא, וכלא אשלימו למאה. ואת יו"ד, איהו אשלים לרזא דמאה, כגוונא דלעילא. וע"ד, דא אפרסמון, ודא אפריון.

פירוש הסולם

כג) ועל דא דא וכו': וע"כ זה הוא אפרסמון, וזה הוא אפריון, כי האפריון שהיא המלכות נתתקן כעין האפרסמון שהיא הבינה, והם בצורה אחת. ובמקום ב' האותיות ס' מ' שיש באפרסמון, עומדת י' באפריון, בסוד הברית, שהיא עתידה לקבל הכל, מן הס' והם', שהוא סוד מאה ברכות. ס' ם', הן ששים וארבעים, ששים כנגד שש קצוות שיוצאות מן הס', דהיינו חב"ד חג"ת עד החזה דבינה וקורא אותם ו"ק משום שהי' אינה יוצאת מאויר שלהם, והן כחג"ת נה"י. ארבעים, כנגד ארבע רוחות העולם, שהם חו"ג תו"מ, דישסו"ת, שהם נהי"מ דבינה שמחזה שלה ולמטה. וכולם משלימים למאה. ואות י' דאפריון היא ג"כ משלמת לסוד מאה, דהיינו י' ספירות שכל אחת כלולה מי', כעין ס' ם' של מעלה שבאפרסמון, שהיא הבינה. וע"כ זהו אפרסמון וזהו אפריון, שצורתם שוה.