תוכן

כג) מהחברים: בין המצרים צריך לכוין כוונה זו בברכת אבות, כהויה בחתימה, תכוין שיאיר הויה לשם זה טדה"ד, היוצא מאותיות שלפניו. ובאתה גבור, תכוין בהויה בחתימה זו, שיאיר לשם כוז"ו, היוצא מאותיות של אחריו. ובאתה קדוש, תכוין בחתימה, הוי"ה לשם מצפ"ץ, היוצא מחלוף אתב"ש, וג' שמות אלו גי' שי"ן עם הכולל. ובג' ברכות אחרונות, יכוין רצ"ה, גימטריא אלהי"ם דההי"ן, אשר אותיות אלו רצ"ה הם צרה, ה"ס עת צרה היא ליעקב, שהוא שם אלהים הנ"ל גי' רצה שהוא דין, וז"ס בין המצרים, כי משם באו הצרות. אם תוסיף שם אדנ"י שהוא דין, והוא גי' שי"ן עם רצה הנ"ל, ותכוין כי ג' שמות אלו שהם דינין, בין המצרים, והוא צרה, והם גי' שי"ן, יתמתקו עם ג' שמות שבג' ברכות הראשונות, שעולין ג"כ גי' שי"ן כנ"ל, ואז מצרה נעשת רצה י"י בעמך ישראל.