תוכן

כג) בחי' ג' היא, כי משם נמשכת הארתם עד למטה בנה"י דאימא, ושם נכנסין תוך פנימיותם של נה"י דאימא ומתלבשים שם, אחר שיצאו מעיבור ונולדו ויצאו לחוץ. ודע, כי כל בחי' אלו אין הכונה שנעקרים ממקומם ח"ו, רק כי על ידי רבוי הארה דמזלא קדישא כנזכר, נתוסף בהם כח, ומאירים למטה ממקומם, ושרשם הוא נשאר קיים למעלה לעולם. אך יש הפרש אחד והוא, כי השנים הנקראים אחסנתא דאבוי ואימיה, אלו הם שאינם יוצאים הם עצמם, רק הארה שלהם לבד. אך תרין עטרין, הם עצמם יוצאים ונמשכים בז"א, כי אלו גניזין הם באו"א, אבל אינם אחסנתא דילהון, רק הם של ז"א, אלא שנגנזין תוך או"א, דרך גניזת פקדון לבד, והם נקראים תרין מוחין דחסדים וגבורות, הנכללים ונעשים מוח אחד, והוא דעת ז"א.