תוכן

כג) ואמנם הכונה במחשבה, הוא הנשמה, בין לחיצוניות כמו כונת עשיית המצות. ונשמה לפנימיות, כגון כונת התפילות כו'. כי החיצוניות והפנימיות הכל הוא בבחינת הכלים. וכיוצא בזה בנשמות, יש חיצוניות ופנימיות, שהוא נשמת חיצוניות לכלי חיצוניות, ונשמת פנימיות לכלי פנימיות, וכל זה בבחינת אור פנימי. וכנגדן יש בבחי' אור מקיף, כנזכר במ"א. וכן כל בחי' שיש בחיצוניות, שהוא אב"א, ואחור בפנים, ופב"פ, ופנימי ומקיף, ומוחין צלם דאבא וצלם דאימא, וכלים ועצמות וכיוצא בזה בכל הפרטים כולם, ישנם בחיצוניות לבדו, וכן בפנימיות לבדו, כי החיצוניות של כל עולם ועולם הוא בחי' חלק העשיה שיש בכל עולם, כנודע כי כל א' מד' עולמות אבי"ע, כלול מכל חלקי אבי"ע, ולא זו בלבד, אלא אין לך כל ספירה וספירה שאין בה ד' חלקי אבי"ע, ובחי' חיצוניות הספירה ההיא היא בחינת עשיה אשר בה.