תוכן

כג) נמצא, כי כשהאדם הוא טוב והולך בדרכי ה', מקשר כל העולמות, ונותן עוז למלכו, וז"ש הבו גודל לאלהינו וכו'. ואיך נתן עז לו, לזה השיב ואמר, לפי שהוא ית' שהוא הצור תמים פעלו, כלומר, האדם שהוא פעלו ברא אותו תמים, ונתן בו חלק מכל העולמות, לקשר את כלם. ולמה עשה כן, מפני שכל דרכיו משפט וכשהאדם עושה מצוה, גם אל המלאך יחשב לו שעושה המצוה, ואוכל משלו, כיון שבאדם יש חלק המלאך. והוא ית', רוצה שכלם יאכלו בשכר פעלם ובמשפט, ולא בדרך צדקה. ובמלאך שאינו בעל בחירה, לעולם לא היה אוכל משלו, אם לא ע"י האדם, כי שם חלקו. ומעשה הטוב של האדם, יחשב למלאך כאלו הוא עשאו. וז"ש כי כל דרכיו משפט.