תוכן

כג) וסוד כ"ז, בא מהשורש של זו"ן, כי יצאו מבטן מ"י, דביקין בסוד אב"א. ובהיותם אב"א, הם בחזקת סכנה, בהיות שרגליה יורדות מות, ואין זווג ח"ו מבעלה. ואין להאריך בזה, כי הם דברים עתיקים. וכל זה היה בעון אדם, שהטיל הנחש זוהמא בחוה, שהיא האיש האחר והאחרון, כנז' בסבא דמשפטים. ובכח התפילה שמתפללים בניה, מוציאין אותה מבין החיצונים, ויזכה בה הראשון שהוא בן זוגה, מכח הרחמים והסליחות, והבן. והם ג"כ כדי לבא, יתפרדו איש מעל אחיו, בסוד הנסירה, ואז ויביאה אל האדם, פב"פ. וכן אירע לאדם הראשון, שלא זכה מקודם לבת זוגו, כי אם בחוה ראשונה לילית, או כמתא זוגת סמא"ל, עד שנסרם בתרדמה, ויבן את הצלע, שהיא בת זוגו פב"פ עמו. והבן כ"ז וכסהו.