תוכן

כג) וא"ת, כיון שכולם מציאות עין א', למה נקרא הג' עינים, והשנים שפתים. הענין, שנ"ה לעולם הם בחינת דינין, כדאיתא בסוד וערבי נחל, ואפילו למעלה בז' תיקוני עתיק, אמרנו שמהם יוצאים השערות מתתא לעילא אור חוזר כנודע, באופן שהם בחינת דינים לעולם, ולזה כשמאירים בנ"ה דז"א באור פנימי, הוא בדקות גדול, כדפירשנו לעיל, בסוד בוקא דאטמא, ולזה רומזים לשפתים, שמחתכין ומגבילים הדבור, שמכים זה בזה, לזה אנו מתפללים אדנ"י שפתי תפתח, שיפתחו ויתמתקו כי הדינין סוגרין אותן. אמנם העינים הם חג"ת, שנעשים אח"כ חב"ד, שחשובים כא', ולזה נקרא כולם עין א', בסוד ב' כנפי עינא ועינא. ונמצא שהם שלשה, כנגד מקום שמאירים בו שהם שני דרועין וגופא, ואלו השלשה הם נעשים לו שלש ראשונות שהם חשובים כא', ושרשם עין א' שכך עולה ה' הויות כדפירשנו. ואם נעלה בשכלינו, נמצא ששורשם מעין א', והוא עינא פקיחא דא"א, שאין שם ימינא ושמאלא. וכמו ששורשם משם מעין א', ולמטה כשמתפשטים בסוד היסוד בסוד טיפה, לזיווג חסד בפומא דאמה, נקרא עין א', כדפירשנו בסוד בן פורת יוסף כו' עלי עין, ששורשו מעין עליון עין א"א עינא פקיחא. לזה אמר רבי אלעזר אבא היכא רמיזא. אמר לדגים שבים, ובסוד וידגו לרוב בקרב הארץ. ולרמוז שאין לאלו העמדה אלא משם, לכן אנו עושים ג' הדסים, ב' כנגד העינים, וא' כנגד השורש עינא פקיחא ושרשם שהם ג' עין, ולזה לא אמרו בתקונים אלא ב' דרועין וגופא, לרמוז למקום שמתפשטים בו, אמנם הם עצמם החסדים, הם בסוד עין א', תרין כנפי עינא ועינא.