זהר

כג) ולעילא לית משוא פנים בין זכאה לחיביא, וכן צריך להשוות לתתא גבי דינא זכאה עם חייבא, מסטרא דאמת עמודא דאמצעיתא, ולא יהא דיינא רשאי למעבד משוא פנים לחד מנייהו בדינא, דבדיינא דלעילא אתמר ביה לא ישא פנים ולא יקח שחד, ווי ליה לדיינא לתתא דאשתני מדיינא דלעילא, דאכחיש עובדא דבראשית, ולא יימא דא מהימנא מדא, דכמה דאיהו לתתא שופטים ושוטרים תתן לך בכל שעריך, לדיינא גופין, הכי אית לעילא שופטים ושוטרים לדיינא נשמתא, ולא יוקיר לדא יתיר מדא, אלא תרוייהו בהשואה בדינא, ואינון צריכין למשמע קדם דיינא, ולא ימללון עד דשאיל לון דיינא, ויהיב לון רשו למללא, ויהון קדמיה בדחילו, בגין דשכינתא שריא עלייהו, ומאן דתבע קשוט כאלו מקיים על עלמא דיין אמת, וכל שכן מאן דדן דין אמת, כאלו מקיים אמת מארץ תצמח, ווי ליה למאן דאוקים שקרא ואפיל אמת, דגרים ותשלך אמת ארצה, ומאן גרים דא דיינא דלא דן דין אמת, ובודאי דיין דדן דין אמת כאלו הוא אפיק לשכינתא ולישראל מגלותא, ואוקים לון מארעא.

תרגום

כג) ולעילא לית משוא פנים וכו׳. ולמעלה אין משוא פנים בין צדיק לרשע, וכן צריך להשוות למטה גבי דין, צדיק עם רשע, מצד האמת עמוד האמצעי. ולא יהיה הדיין רשאי לעשות משוא פנים לאחד מהם בדין. שבדיין שלמעלה נאמר בו לא ישא פנים ולא יקח שחד. אוי לו לדיין למטה שמשתנה מדיין שלמעלה, שמכחיש מעשה בראשית. ולא יאמר זה נאמן מזה. שכמו שהוא למטה שפטים ושוטרים תתן לך בכל שעריך לדון גופים, כך יש למעלה שופטים ושוטרים לדון הנשמה. ולא יכבד את זה יותר מזה, אלא שניהם בהשואה בדין, והם צריכים להשמיע לפני הדיין, ולא ידברו עד ששואל אותם הדיין, ונותן להם רשות לדבר. ויהיו לפניו ביראה, מפני שהשכינה שורה עליהם. ומי שתובע אמת כאילו מקיים על העולם דין אמת (ס״א דין אמת), וכל שכן מי שדן דין אמת, כאילו מקיים אמת מארץ תצמח. אוי לו למי שמעמיד שקר ומפיל אמת, שגורם ותשלך אמת ארצה. ומי גורם זה, דיין שלא דן דין אמת. ובודאי דיין שדן דין אמת כאילו הוא מוציא השכינה וישראל מהגלות ומקים אותם מהארץ.