פירוש הסולם
כג)
ואתנם לו מורא וייראני: ואתנם לו, פירושו נתתי לו אלו המדרגות, לחבר אותם שתי טפות מרגליות האלו, נתתי לו, וכשהעביר מורה על זקנו, דהיינו כשהיה גוזז זקנו, כש"א, ומורה לא יעלה על ראשו. ויראני, שהיה ירא אולי מעל באותו השמן שנמשך לו משמים עליונים, שנק' שם, שהוא בינה, שנמשך משם שמן הטוב. וע"כ ומפני שמי נחת הוא.
פירוש. כבר נתבאר
(באות כ') שהמסכים המיחדים ז"א ומלכות נקראים שערות דיקנא. ע"ש. ושיעור ההארה שהתחתון גורם לעליון, זוכה בו גם התחתון. וע"כ כיון ששערות דיקנא גרמו יחוד ז"א ומלכות, קבלו גם הם ב' הארות מהם, המכונים ב' טפות מרגליות, טפה אחת מז"א וטפה אחת ממלכות. וסוד גילוח השערות, ה"ס ביטול הדינים והמסכים ההם המכונים שערות,
(כמ"ש היטב בזהר תזריע אות קכ"א בהסולם ע"ש) ואם מבטל השערות נמצא מבטל זווג ז"א ומלכות שנתיחדו על ידיהם.
וז"ש
(באות כ') שני טפי מרגליות וכו' ואינון רמז לתורה שבכתב ותורה שבעל פה, שהם ז"א ומלכות,
דאתחברו בדיקנא דאהרן, כי ע"י השערות דיקנא שה"ס מסכים ודינים נעשה זווג ז"א ומלכות, כי הם בחינת הדינין דג' זריעות, המכונות חלם שורק חירק, המוציאים ג' הקוין, להשפיע אל המלכות,
(כמ"ש באדרא זוטא אות נ"ח בהסולם ע"ש) וכיון שגרמו יחוד ז"א ומלכות, זכו השערות לקבל מהם, ב' טפי מרגליות. כנ"ל. וז"ש
(באות כ"ב) בריתי, וכו'
דא מטרוניתא דילי דהוות עמיה. דהיינו המלכות
החיים והשלום וכו'
דא שר שלום, דהיינו יסוד דז"א, שעם שערות דיקנא דז"א נתיחדו יסוד ומלכות והמשיכו החיים מאמא עלאה שה"ס בינה.
ואתנם לו וכו'
יהבית ליה הנהו דרגין לחברא לון, שנתנו לו אותם המדרגות, מלכות ויסוד דז"א, כדי שיחברם ע"י המסכים דשערות דיקנא שלו.
אינון שתי טפות מרגליות דיהבית ליה והם, ב' טפות מרגליות שנתתי לו. בשכרו.
וכד אעבר מורה על דיקניה, דהיינו כד הוה מסתפר, כלומר בשעה שנזדכך וביטל המסכים הללו הנקראים שערות,
(כמ"ש היטב בזהר תזריע אות קכ"א) שאז נתבטלה הארת היחוד דז"א ומלכות, וב' טפי מרגליות נסתלקו לשורשם, ע"כ
ויראני, דלמא מעל בההוא שמן דנגיד ליה, משמי עלאה שהוא בינה,
דאקרי שם וכו', כי נפסקו הטפות ונסתלקו ממנו.
ועל דא ומפני שמי נחת הוא, שהיה ירא ומפחד מחמת שהפסיק השמן
משמי.
