זהר

כג) סלקא את דא, באלין סמכין לעילא, בטש מאן דבטש, דלא ידיע, ואין סוף נהיר ולא נהיר, ונחתא, ולא ידיע ממאן דנהיר. כד נחית אתכלילן ביה אינון סמכין ואתפשט. וכד אתפשט, נפק חד נהורא כליל מכולן, ואתחפיין ביה, כמאן דעייל בחד היכלא.

פירוש הסולם

כג) סלקא את דא וכו': אות הזו, דהיינו הי', עלתה עם הסומכים שבה, למעלה, לראש א"א. שם, נזדווג מי שנזדווג, שאינו ידוע, ואור אין סוף מאיר ואינו מאיר. וירדה הי' משם למקומה, ואינו ידוע ממי שהיא מאירה. וכאשר ירדה, נכללו בה אלו תשעה הסומכים, והיא נתפשטה עמהם וכשנתפשטה, יצא ממנה אור אחד כלול מכולם, ונתכסה בו כמי שנכנס בהיכל אחד.
פיריש. כי נתבאר לעיל (בפתיחה לפירוש הסולם אות ע"ח) אשר כשיוצאים המוחין בפעם הראשונה, יש בהם ביטוש דקו ימין וקו שמאל ואינם מאירים, וע"כ נקראים מוחין דאחור, ע"ש. ולפיכך עוד לא יכלו ט' הסומכים שבי' להאציל את הה' דהויה שה"ס ישסו"ת, משום שביציאת ט' הסומכים בפעם הראשונה עוד היו בבחי' עיבור יניקה מוחין דאחור. ולפיכך כדי להאציל את הה' הם צריכים לחזור למ"ן עם הי' לעליון שלהם, שה"ס הראש דא"א. ולקבל משם, עיבור יניקה מוחין דפנים, ואז יוכלו המוחין דפנים, להאציל את הה'.
וז"ש, סלקא את דא, באלין סמכין, לעילא, שכדי להאציל את הה' עולה האות י' עם הסמכין שלה למעלה לא"א, כדי להכלל בזווג אשר שם ולקבל עיבור יניקה מוחין דפנים, בטש מאן דבטש דלא ידיע, שהראש דא"א, שהוא לא ידיע נזדווג שם, ואין סוף נהיר ולא נהיר, שאור אין סוף ב"ה נמשך ומאיר לזווג הזה, ומרוב העלמו הוא כמו שאינו מאיר. ואחר שהי' נכללת בזווג הזה ומקבלת הארתו, ונחתא, היא יורדת משם למקומה, ולא ידיע ממאן דנהיר, כי תחילה היא יוצאת בבחינת קטנות, דהיינו בעיבור ויניקה, שה"ס נפש רוח, הנחשבים לו"ק בלי ראש, וע"כ לא ידיע ממאן דנהיר, כי עוד אין שם מוח הדעת. אתכלילן ביה אינון סמכין, שאלו הסמכין שה"ס ג' מוחין, נכללו בו, ע"י הארה מלמעלה, ואתפשט, שנתפשט לג' קוין חכמה בינה דעת בבחינת מוחין דפנים. וכד אתפשט, וכשנתפשט בחינת מוחין דפנים, נפק חד נהורא כליל מכולן, שיצא מהמוחין חב"ד, אור אחד הכלול מכל האורות שבט' סומכים של הי' , ואור הנולד הזה ה"ס הה'. ואתחפיין ביה, כמאן דעייל בחד היכלא, שהאורות של ט' הסומכים מתלבשים ומתכסים תוך האור הנולד, כמי שנכנס בתוך היכל, כלומר, שהם מאירים כל הארתם בהיכל הזה, באפן שהארתם אינה יוצאת להאיר מחוץ לההיכל. וע"כ נבחן כמו שההיכל, שה"ס הה' מקיף ומלביש את ט' הסומכים מסביב להם.