זהר

כג) לבתר אתעביד באר, דאיהו נביע, ומליא מכל סטרין, ומאן איהו ה"א אתמליא מעילא, ונביע מתתא, אתמליא מעילא כמה דאמרן, ונביע מתתא, מנשמתהון דצדיקיא.

פירוש הסולם

כג) לבתר וכו': לאחר כך, דהיינו כשמזוווגת עם ז"א, היא נעשית באר שהוא נובע ומתמלא מכל הצדדים, דהיינו שמתמלא מקו ימין מז"א ומקו אמצעי מנשמות הצדיקים, (כנ"ל בדבור הסמוך). ומי הוא, הוא ה', דהיינו כשהוא בזווג עם ז"א שנקראת אז ה'. שנתמלא מלמעלה ונובע מלמטה, מתמלאת מלמעלה כמו שאמרנו, (לעיל בדבור הסמוך) דהיינו מז"א מסוד נקודת החולם, והיא נובעת מלמטה, היינו מנשמת הצדיקים, מסוד נקודת השורק. כנ"ל.