זהר

כג) רבי יוסי בר׳ שמעון בן לקוניא, אתא למחמי לר׳ אלעזר חתניה, נפקא ברתיה, ושקלה ידוהי לנשקא להון. ואמר לה לכי ומעטי את עצמך מקמי בעליך, דאיהו קדישא. שמע ר׳ אלעזר, אמר, כען אנא מדכרנא מלה חד איהו מרגלא יקירא, דאתמר על סיהרא. כדתנינן, דקב״ה אמר לסיהרא, לכי ומעטי את עצמך, דחשבא סיהרא דלה אתייהיב שולטנא. א״ל חמוה, אנא כך שמענא, וכך הוה מסדר בלבאי, ובגין דלא אעבר על דעתוהי דחבראי, שתקתי.

פירוש מעלות הסולם

כג) ר׳ יוסי ב״ר שמעון וכו': ר״י בר״ש בן לקוניא בא לראות את ר׳ אלעזר חתנו. יצאה בתו, ולקחה ידיו לנשק להן. ואמר לה ר׳ יוסי לכי ומעטי את עצמך לפני בעלך, שהוא קדוש. שמע ר׳ אלעזר, אמר עתה נזכרתי בדבר אחד, שהוא מרגלית יקרה, שנאמר על הלבנה, כמו שלמדנו, שהקב"ה אמר אל הלבנה לכי ומעטי את עצמך. כי הלבנה חשבה שניתנה לה השליטה. אמר לו חמיו, אני כך שמעתי, וכך הוא מסתדר בלבי פירוש הדברים, ובכדי שלא לעבור על דעת החברים ולא לפרש דבריהם שתקתי, ורצה לשמוע מר׳ אלעזר הפירוש של הדברים. (ועיין בהקסה״ז אות י״ח מלה בסלע משתוקא בתרין).