זהר

כג) ולית נימא ונימא דשערא דעתיקא קדישא דלא נפקא ממבועא עלאה. והאי נימא איהי ו'. מבועא דיליה י' דסלקא באוירא עד אין סוף ונחתא עד אין תכלית ואיהי עשר.

פירוש מעלות הסולם

כג) ולית נימא ונימא וכו׳: ואין שערה ושערה משערות העתיק הקדוש, היינו א״א, שלא יוצאת ממבוע עליון היינו חכמה סתימאה. והשערה היא ו', ומבוע שלה היא י', העולה באויר שהוא אור החסדים של הגלגלתא עד אין סוף, ויורדת מלמעלה למטה בהתלבשות של אור החסדים ממסך דחירק, עד אין תכלית, כי על אור של חסדים אין שום צמצום כלל. והוא עשר, כשמאירה אל התחתונים נחלקת לע״ס חב״ד חג״ת נה״י ומלכות.
פירוש. באדרא רבא (אות כ״ו) כתוב ובכל נימא ונימא אית מבוע דנפק ממוחא סתימאה, ונהיר ונגיד בההוא נימא לנימין דזעיר אנפין, ומהאי מתקן מוחיה. וכדין נגיד ההוא מוחא לתלתין ותרין שבילין. עכ״ל. ובעץ חיים (שער י״ג פ"ו) כתוב וז״ל ולכן שערות הראש נפקי מתתא לעילא כדמות ווין, כי הם עוברים דרך קרומא דאוירא שהוא התפארת, ויוצאים לחוץ ונעשים ווין כמוהו, והם אור חוזר כי הם גבורות, ואלו הם סוד י״ג נימין דשערא דרישא. וכו׳ ע״כ. והענין הוא, כי יש בגלגלתא דא״א עשר ספירות: כח״ב חג"ת נהי״ם. ובכתר וחכמה דגלגלתא אין לנו כח לעסוק בהם, ותחילת העסק הוא בבינה שלה. וכשמדברים מהארת הגלגלתא, הוא מבינה ולמטה, שהם ג״ר דבינה, הנקראים או"א עלאין. וראש א' דגלגלתא, הנקרא גלגלתא. וו"ק דבינה נקראים ישסו״ת, וראש ב׳ דא"א, הנקרא מוחא דאוירא. וז״א שהוא ראש שלישי נקרא מוחא סתימאה, או חכמה סתימאה והקרום הנקרא קרומא דאוירא, נמצא תחת ראש הב׳ שהוא מוחא דאוירא, ומכסה על מוח השלישי שהוא חכמה סתימאה שלא תאיר מחוץ לקרומא, ואלה הם ג׳ ראשים דא״א, חוץ מרישא דלא אתידע שהוא עתיק, שלא נחשב מכלל הראשים של א״א.
וקרום זה נקרא קרומא דאוירא הוא סוד הפרסא שנעשה בכל מדרגה, מחמת עלית המלכות אל בינה של אותה המדרגה. וכמו שיש בגוף דכל מדרגה פרסה מחזה לטבור, הנקראת חצר הכבד, המפסיקה בין בני המעים, שהם אברי המזון, לבין אברי החיות שהם הלב והריאה. כך יש בראש של כל מדרגה, פרסא באמצע התפארת שבראש. כי בכתר חכמה דראש אין לנו עסק כנ״ל. וגלגלתא היא ג״ר דבינה דראש, דהיינו חב״ד. וחכמה העליונה שבנקבי הגלגלתא, הנקראת מוחא דאוירא, הוא ו״ק דבינה דראש, דהיינו חג״ת. וחכמה סתימאה, נחשבת לז״א דראש, ולבחינת נהי״מ. והפרסא עומדת באמצע תפארת דראש, ומפסקת בין חג״ת דראש, לנהי״מ דראש. באפן שהפרסא נמצאת תחת מוחא דאוירא, ומפסקת על חכמה סתיימאה שבעת בקיעת הפרסאות דהיינו בגדלות, שאז כל תחתון עולה למעלה מפרסא, זה לא נוהג כאן, כי חכמה סתימאה אינה יכולה להתחבר עם מוחא דאוירא, ואפילו בגדלות לא נפסק הקרום שביניהם. ונתתקן כך כדי שהתחתונים יקבלו את החכמה העליונה המעורבת בחסדי הכתר. ולא מחכמה סתימאה במקומה שזה גרם לשבירת הכלים.
וסוד השערות הוא, כי אעפ״י שפרצופי אצילות הם בבחינת ו״ק דחכמה, עכ״ז אי אפשר שתצא ו"ק דחכמה בלי ג״ר. אלא תחילה היינו בשעת הזווג יוצא בהם גם ג״ר דחכמה, דהיינו קומה שלימה ואח״כ אורות הג״ר מסתלקים, ונשארים בו״ק דחכמה. ואור החוזר שהיה מלביש לג״ר אלו אינו מסתלק עמהם, אלא נשאר בראש, ומחמת עביותו מכח שנשאר ריק מן אור הישר שלו, לכן לא היה יכול להשאר בפנימיות הכלים דראש, ויוצא לחוץ בבחינת מותרי מוחא. והן בסוד דינים כי שערות הוא מלשון סערות. כי הן כלים ואו"ח שהיו מלבישים לג"ר דחכמה, ובתקון קרומא דאוירא נסתלקו ג' הראשונות, ואור החוזר שהלבישם יצא מראש בסוד סערות ופסולת. אמנם דינים אלו הם הכנה לכל האורות והמוחין של זו"ן דאצילות ובי״ע, משום שהם באים ונמשכים מקרומא דאוירא שהוא גרם יציאתם מן הראש, שה״ס הפרסא שבראש, שפירושה עירוב המלכות בבינה, ואח"כ בסוד התקונים מקבלת המלכות צורת בינה, באופן שדינים דמלכות נמתקים ויוצאים כמו מבינה, ומי שמקבל דינים אלה, נמשכת לו הקטנות מבינה, ואחר שמשיג הקטנות דבינה, נעשה ראוי לקבל גם הגדלות מבינה. ואם לא הקטנות דבינה הבאה מעירוב זה שבפרסא, לא היו זו״ן דאצילות, וכל המדרגות של בי״ע ראוים לקבל מאור העליון.
ואע״פ שאמרנו שהשערות הן דינים, הנמשכים מן הפרסא, היינו בהתפשטותם אל הפרצופים התחתונים, אבל בהיותן נשרשות כאן הן כלן חסדים ורחמים, מטעם כי כאן אין הן נמצאות בפעולת הדינים שבהן, אלא הן כאן בבחינות התוצאות הסופיות של פעולות הדינים למטה שהתוצאות שלהן הן בני חיי ומזוני וכל המוחין הגדולים. ואלה התוצאות הן נדבקות כאן בגלגלתא דא"א ומבחינה זו אנו מכנים אותן שערות וע״כ נבחנות שהן לבנות ונקיות, בשם עמר נקי. בסו״ה ושער ראשיה כעמר נקא (דניאל ז').
וז״ס שאמרו חז״ל (מועד קטן כח.) חיי בני ומזונא לאו בזכותא תליא מילתא אלא במזלא תליא מילתא. והיינו בסוד השערות הנקראות מזלא, והן שערות דיקנא דא"א. ויש לדעת ששערות הראש ושערות הזקן הן מדרגה אחת הנחלקת ונבקעת ע״י כח הקרומא דאוירא שהוא מקורה. וכתר חכמה וג"ר דבינה נשארו בהמדרגה, וחצי בינה התחתונה ותו"מ נפלו ממנה, ונדבקו בלחי התחתון בסוד שערות הזקן המתחילות לפני פתח האזנים שהן בסוד בינה ולמטה. ולפי שנפלו ממדרגת שערות הראש, ע״כ יש בהן דינים יותר, ולכן שערות הראש הן רכות, ושערות הזקן הן קשות. וכ״ז הוא בבחינות הכלים של השערות. אבל האורות שבהן נמשכים מחכמה סתימאה, כי להיותה נסתמת בקרום הזה דאוירא, ע״כ בשעת גדלות שהקרום מזדכך, הארתו בוקעת בקרומא דאוירא, וממנה באה אל השערות, ודרך השערות מתפשטת ובאה הארתה אל הפרצופים התחתונים. אמנם הכלים הם מקרומא דאוירא שהם מחצית מדרגה העליונה דשערות, שנקראות שערות ראש.
וזה אמרו, ולית נימא ונימא דשערא דעתיקא קדישא דלא נפקא ממבועא עלאה, שהוא חכמה סתימאה דא״א, והאי נימא איהי ו׳ היינו מחצית המדרגה העליונה שנפסקה ע"י קרומא דאוירא ולכן נקראת ו׳ מבועא דיליה י' היינו חכמה סתימאה שנקראת י׳. דסלקא באוירא עד אין סוף להיות שהמסך נמצא בתחתיתן, היינו בסיום הגלגלתא, ואין כח במסך להעלות דינים למעלה ממקום מציאותו, ולכן סלקא באוירא שהוא אור החסדים מג״ר דבינה שבגלגלתא, עד אין סוף כי אין המסך ממעט את אור הגלגלתא ולכן נקראת אין סוף. ונחתא להאיר אל התחתונים בהתלבשות של אור החסדים ממסך דחירק, עד אין תכלית. כי על אור החסדים אין שום צמצום (עי' לעיל ת״י אות ט״ז). ואיהי עשר כי נחלקת לג' קוים חב״ד חג״ת נה״י, ומלכות הכוללת אותם.