זהר

כב) כגוונא דא עדות ביהוסף שמו, עדות שם יה ביהוסף, איהו עדות ודאי, אלין תרין אתוון סהדין סהדותא בכל אתר, והכא איהו עדות. ובגין כך, משכן העדות, משכנא דהאי עדות. ועל דא משכנא אקרי, על רזא דשמא דא קדישא. והיינו דכתיב, ועדותי זו אלמדם, בגין דהאי אתר, איהו סתימו וגניזו דכלא.

פירוש הסולם

כב) כגוונא דא עדות וכו': כעין זה, עדות ביהוסף שמו וגו'. נקרא עדות, כי שם י"ה שביהוסף, שהוא חכמה ובינה, הוא עדות ודאי. אלה שתי האותיות י"ה, מעידות עדות בכל מקום. דהיינו שמאירות הארת החכמה הנקראת עדן או עדות. וכאן בי"ה, הוא עדות. ומשום זה, כתוב, משכן העדות שפירושו משכן של עדות הזה, שהוא י"ה, דהיינו בינה. שע"כ נקרא משכן, על סוד שם הזה הקדוש, י"ה. והיינו שכתוב, ועדותי זו אלמדם. משום שמקום זה, י"ה, הוא סתום וגנוז מכל. וע"כ נאמר, אלמדם.