זהר

כב) בקיטפוי דקטפין, ברוחא דמתקלין, יה"ו. י' עלאה דאתעטר בקטרא דעתיקא, הוא קרומא עלאה דאזדכך וסתים. ה"א עלאה, דאתעטר ברוחא דנוקבין דפרדשקא, דנפיק לאחייא. ו' עלאה, בוצינא דקרדינותא דאתעטר בסטרוי, מתפשטן אתוון לבתר, ואתכללו בזעירא דאפין. כמה דשריא בגולגלתא, אשתכחו מתפשטן בכל גופא, לשכללא כלא. בעמר נקא. כד תלי תליין אלין אתוון. כד אתגלי לזעירא מתיישבן ביה אלין אתוון, ואתקרי בהון.

פירוש הסולם

כב) בקטפוי דקטפין ברוחא וכו': באשכול האשכולות, ברוח של המאזנים, שהוא ז"א, שבו המתקלא כנ"ל, ונקרא אשכול, כמ"ש, אשכול הכופר דודי לי, יש יה"ו, ומפרש. י' העליונה, שהיא או"א שנקרא אבא, נתעטרה בקשר עתיק, שהוא קרום העליון דאזדכך וסתים, דהיינו תקון ג' דז' תקוני גלגלתא דא"א. ה' עליונה, שהיא ישסו"ת, שנקראו אמא שנתעטרה ברוח של ב' נוקבי דפרדשקא שיצא להחיות. דהיינו להשפיע חכמה הנקרא חיים שהוא תקון ז' דז' תקוני גלגלתא דא"א. ו' עליונה, שהוא קו אמצעי ודעת, שבו ניצוץ הקשה, דהיינו המסך דחירק (כנ"ל לך י"ג ד"ה נתבאר) שנתעטר בצדדיו, דהיינו שמכריע בין ב' צדדים, ימין ושמאל שבאמא, ומקבל משם ג"ר המכונים עטרה. מתפשטים האותיות יה"ו אחר כך ונכללים בז"א. בסוד תלת נפקי מחד, חד בתלת קיימא, (כנ"ל ב"א אות שס"ג) כמו שיה"ו שורים בגלגלתא דא"א, כנ"ל, נמצאים מתפשטים בכל גוף דא"א, דהיינו ז"ת חג"ת נהי"מ שלו לשכלל הכל, כי עליהם מלביש או"א וישסו"ת וזו"ן. כאשר אלו האותיות יה"ו, תלויות, דהיינו שהמ סתומות, הם בעמר נקי, שהוא תקון ה' דז' תקוני גלגלתא. וכשהן מתגלות לז"א, מתישבים בו אלו האותיות יה"ו ונקרא בהן. קטפוי, פירושו אשכולות, מלשון (חזינהו להני קטופי כתובות קי"ב ע"א).