תוכן

ענין השנויים הנאמרים בספירות שהם אך ביחס לבי"ע
כב. ואחר כל אלה נשאר לנו לבאר, את כל אלו תוארים הגשמיים המתבארים בספר הזהר בעשר הספירות, כמו מעלה ומטה, עליה וירידה, התמעטות והתפשטות, קטנות וגדלות, פירוד וזווג, ומספרים, וכדומה, אשר התחתונים על ידי מעשיהם הטובים או מעשיהם הרעים גורמים בעשר ספירות. שלכאורה הדברים מתמיהים היתכן שהאלקיות תתפעל בעצמה ותקבל שינוים כגון אלו בסבת התחתונים.
ואפילו אם תמצא לומר שאין הדברים אמורים ח"ו באלקיות עצמה המתלבשת ומאירה בהספירות, אלא רק בכלים של הספירות, שהם אינם אלקיות, אלא שנתחדשו עם בריאת הנשמות בכדי להעלים או לגלות שיעורי השגה במדה וקצבה כראוי לנשמות, להביאם לגמר התיקון הנרצה, כנ"ל (אות ז') במשל האספקלריא שיש לה ד' זכוכיות צבועות בד' גוונים לבן אדום ירוק שחור, וכן בלבן שבספר, וחומר האותיות שבספר. הרי כל זה יתכן בג' העולמות בי"ע, ששם נמצאים הכלים של הספירות מחודשים ואינם אלקיות. מה שלא יוצדק כלל להבין זה בעולם האצילות, ששם גם הכלים של העשר ספירות אלקיות גמורה בבחינה אחת עם האור האלקי שבהם כמו שכתוב בתקונים (ג, ב), "איהו חיוהי וגרמוהי חד בהון". 'איהו', פירושו, מהות הספירות שהוא סוד א"ס ב"ה. 'חיוהי', הוא סוד אור המאיר בהספירות, המכונה בשם אור החיה, כי כל עולם האצילות הוא בחינת חכמה, ואור החכמה נקרא אור החיה, ועל כן אומר חיוהי. ו'גרמוהי', פירושו, הכלים של הספירות. הרי שהכל הוא אלקיות ואחדות גמורה. ואם כן, איך יתכן להבין שם אלו השינויים הנ"ל שהתחתונים גורמים שם.
ויחד עם זה צריכים להבין, אם הכל הוא אלקיות בעולם ההוא, ולא נמצא שם כלום מבחינת נבראים המחודשים, אם כן מאין יש להבחין ג' בחינות האמורים בתיקוני זוהר, איהו חיוהי וגרמוהי, הלא האחדות פשוטה היא בהחלט.