תוכן

כב) והרי נתבאר טעם שנקרא ציצית, לשון שערות. גם נקרא ציצית, לשון הסתכלות כנ"ל, מלשון מציץ מן החרכים. והענין, כי אלו הקוצין דשערי דאריך ודז"א, צריכין אנחנו על ידי כוונת מצות ציצית לכוין, שיושלכו ויהיו נתלין דרך העורף מאחוריהם, כי אם ח"ו ימשכו דרך פניהם, לא היה משגיח ומסתכל לא אריך בז"א, ולא ז"א בנוקביה. וע"י מעשינו בלבישת הטלית, הם נשלכין דרך האחור ולא לפנים, ועי"כ מסתכל אריך בפני ז"א, וזהו נקרא ציץ זכר, שע"י שנשלך ונתלה ההוא קוצא דרך אחוריו, יכול אריך להסתכל בפני ז"א שהוא זכר. וכן על ידי השלכת ציצית של קוצא דשערי דז"א דרך אחוריו, יכול להסתכל בפני נוקביה, וזהו ציצית לשון נקבה. והרי נתבארו שני הטעמים.