תוכן

כב) ודע, כי הבהמות הטמאות, אין כח באדם לברר הקדושה מהם כלל, ולכן נאסרו באכילה. אך הטהורין אנו יכולין לבררם, ואדרבה האוכל בהמה טמאה או עוף טמא וכיוצא, תתאחז הטומאה ההיא באדם עצמו, ויתאבד הקדושה אשר בו. אך חמורו של רפב"י, לא נתברר ע"י האכילה, רק שנתקן מעצמו ע"י המשך זמן, גם נתקן ע"י רפב"י שלא ע"י האכילה, ועלה לאותה המדרגה, ואמנם אין כח לברר רק הת"ח, ולכן אמרו רז"ל ע"ה אסור לאכול בשר כי אדרבה יסתלק ממנו אותו מיעוט הקדושה שיש לו, וימשך אחר הבהמה, כי אין בו כח לברר. ואמנם נשארו עדיין מז' ימי בראשית מציאות בהמות בהררי אלף, כי אלו לא יכלו להתברר לגמרי, רק נשארו בבחי' מה שאנו מבררים עתה ע"י כוונת האכילה, ולכן אלו מזומנים לאכילת הצדיקים לע"ל, ואז ע"י אכילת הצדיקים יתבררו לגמרי, וכל זה בירור הבהמות עצמן. אך יש בחי' אחרת והם נשמות אדם עצמן, שמתגלגלים בבהמות ודומם וצומח לפי רשעתם, ואלו הם בחי' שניה.