תוכן
כב)
והענין הוא כמש"ל בתחלת הדרוש, שאם אדה"ר לא היה חוטא בעץ הדעת, ביום הו' כשנברא, שהוא יום ר"ה, וגם היה מתאחר וממתין זווגו עד ליל שבת, היה גם זווג זו"ן דבחי' פב"פ, נעשה ביום ש"ק, והיו העולמות נשארים בתיקונם ובמקומם ובמציאותם הא', קיימים תמיד. וכאשר חטא בעץ הדעת, ומזה נמשך ג"כ שנזדווג בו ביום שהיה חול, והנה נמצאו עתה ב' הפכיים: הא' הוא מה שחטא כנזכר. והב' הוא, המצות מה שעשה, והתפלות שהתפלל כנזכר. ולכן מצד המצוה ותפלה, גרם תיקון בכל העולמות, וגרם זווג זו"ן ביום ההוא. ומצד החטא שחטא כנזכר, גרם קלקול בעולם, וגם בזווג זו"ן, והוא, כי לא נתקיים התיקון והזווג ההוא, אלא לפי שעה כשהתפלל, אמנם אח"כ נתקלקלו העולמות, ונתבטל זווג העליון. ואפילו ביום שבת בראשית, שלאחר יום הו' שהוא ר"ה, לא נעשה זווג, ונתאחר זווגם עד יום שמיני עצרת, כמש"ל בתחלת הדרוש.
