תוכן

כב) עוד נוכל לומר, שכוונת פסוק זה ויעבור ה' על פניו וכו'. דע, כי קודם שנברא העולם היה הוא ושמו לבד, שהוא אין סוף, ואין לו שם ידוע, כי סובל כל השמות. ואחר בריאת העולמות, קראו אותו יהו"ה וכו'. וזה השם הוא המסך, והוא האויר קדמון. ובאדרא קראו רשב"י פרסא, והוא שפורס סוכה ומסך, שלא להשיג שום בריה בא"ס ית'. ומלת פרס"א, כמנין ש"ם ע"ה, כי שם זה הוא פורס ומסכך, והוא אויר זך הנקרא אוירא דכיא. והוא מקור כל השמות הנקראים בשם זה, עד סוף כל המדריגות. ומזה האויר התנוצץ ממנו נקודה א', והיא י' שבשם, והיא י' שבמלת אויר, וכשיצא היו"ד ממלת אויר נשאר אור, וז"ש אור שכבר היה. ועוד, ממילת הוי"ה כשתסיר הי', נשאר הו"ה, והם כמנין או"ר. באופן זה: ה' פעמים ה"א בגימטריא ל', ו' פעמים וי"ו בגימטריא קל"ב, ה' פעמים ה"א בגימטריא ל', בין הכל כמנין קצ"ב. וחשבון הו"ה, ובא הכל כמנין אור.