תוכן

כב) ואני מבאר לך העניין, כי ז"א נקרא יצירה ונקרא עשיה, וקודם שחטא אדה"ר, הקליפות לא היה להם אחיזה כי אם בסוד המלכות, באחוריים שלה, אבל אדה"ר המשיך מסוד החסדים המגולים, שהוא ז"א, למטה בקליפות. והטעם, לפי שהדעת של ז"א הוא ירד למטה עד היסוד, שהם סוד החסדים המגולים, ובהמשך אותם למטה, נתן כח לקליפות לאחוז בהם. וכנגדם זה בעולם היצירה, קודם שחטא אדה"ר, לא היו הקליפות שבהם מעורבים בו, מאחר שכנגדם באצילות לא היה להם אחיזה בז"א, אבל בעשיה, עדיין היו מעורבין בהם הקליפות, שעדיין לא נבררו הז' מלכין דמיתו, שהם המ"ן של מלכות. והטעם, כי ג"כ במלכות עדיין יש להם אחיזה, מכח המ"ן שעדיין לא נבררו. ג"כ בעשיה היו מעורבים הקליפות. וזהו דוקא באחוריים שלהם, כי מדור הקליפות הוא למטה מן העשיה, ואח"כ גרם אדה"ר, כי העשיה תרד במדור הקליפות. כי נעלמו כל בחינות העשיה, ולא נשארו כי אם נקודה חדא, שהיא המלכות של עשיה, וזהו אימא תתאה מקננא באופן. ויצירה ירד למטה בעשיה, ואז נתערבו בהם הקליפות ביצירה, ונעשה עץ הדעת.