תוכן

כב) עוד ירצה, במ"ש חז"ל תפוח עקיבו של אדה"ר מכהה גלגל חמה, ירצה: כי ידוע הוא: כי כל הנשמות מזמן אדה"ר, עד ביאת משיחנו, כולם היו נכללים באדה"ר קודם שחטא. כמ"ש בחז"ל שהיו הצדיקים תלויים באיבריו, מהם בראשו, מהם בזרועותיו, ומהם בעקיבו. ור' עקיבא היה מסוד העקב, והיה כ"כ מזוקק, עד שמכהה גלגל חמה. ונרמז זה כמ"ש חז"ל בעקבות משיחא חוצפא יסגא. ודרשינן חוצפא, מלשון חספא. שהוא חרס. שהוא גלגל חמה. וירצה שהעקבים ישיגו יותר מגלגל חמה כו' כאמור. ולהיותו מזוקק כ"כ, היו לו ה' תלמידים רבני ישראל, הגדול שבהם ר' מאיר, והקטן שבהם ר' יוחנן הסנדלר ע"ה. ור' מאיר כשמו כן הוא, שהיה מאיר העולם בתורתו, ושמו מוכיח עליו, ולכן היה בדיק בשמא. והנה המ' והי' של מאיר, הם נ'. והר', הם נ"ר. והא' הרי אור. נתקיים בו, כי נר מצוה ותורה אור. ולזה כוונו חז"ל באומרם, בתורתו של ר' מאיר מצאו כתוב כו', ירצה בתורתו העצומה ובחכמתו מצאו החדוש הזה, מה שאין זולתו יכול לחדש. ועתה כבר אמרנו, שעקיבו היה ר' עקיבא. והתפוח והאור של זה העקב, המכהה גלגל חמה, היה ר' מאיר, והמלביש אותם הוא ר' יוחנן הסנדלר.