תוכן

כב) וזמ"ש בסבא דמשפטים בדף צ"ו ע"א, כי שמא דאלהים, אתפשט בכל דרגין, עד דרגא דאלהים אחרים כו'. גם תבין טעם, למה כל שאר השמות הם בלשון יחיד, ושם אלהים הוא לשון רבים. והוא, לפי שמתפשט בכמה דרגין, אם בקדושה, ואם בקליפה כנ"ל. ולהיות כי אין שם אלהים הזה מגיע, רק עד החכמה, תחת ספירת הכתר, ולא סביב הכתר כנזכר, לזה אמר, דהאי סבא דסבין, עתיקא דעתיקין, שהוא ספיר' הכתר דאצילות, הוא יתיב על כרסייא דשביבין לאכפייא לון, כי שם אלהים הנזכר, הוא דינין וגבורות כמו שנבאר, ולכן הוא שביבין די נור. ויען הוא תחת ספירת הכתר, לכן נעשה כמין כרסייא דשביבין תחתיו, והכתר ברחמיו הגדולים, שהוא חסד גמור, כנודע דלית שמאלא בהאי עתיקא כלל, ולכן יתיב על האי כרסייא דשביבין, לאכפייא לון.