זהר

כב) ורזא דמלה, לך לך. דהא קב"ה, יהיב ליה לאברהם, רוחא דחכמתא, והוה ידע ומצרף סטרי דיישובי עלמא, ואסתכל בהו. ואתקל בתיקלא, וידע חילין די ממנן על סטרי יישובא.

פירוש הסולם

כב) ורזא דמלה וכו': וסוד הדבר בפירוש המלות ​לך לך, כי הקב"ה נתן לאברהם רוח החכמה והיה יודע ומצרף את הרוחות של ישובי העולם. והיה מסתכל בהם ושקלם במאזנים, וידע והשיג הכחות הממונים על רוחות הישוב.
פירוש. כי הקשה לו כיון שכתוב, ​ויצאו מאור כשדים ויבואו עד חרן וישבו שם, א"כ כבר יצאו מארצם ומולדתם, ולמה אמר לו הקב"ה לך לך מארצך וממולדתך. אכן כשנדע פנימיות הדברים הללו, לא יקשה לנו כלום, וזהו שמבאר לפנינו. וצריך שתדע סוד כחו של נמרוד של אברהם להשליכו אל כבשן האש, שה"ס אור כשדים, וכן סוד הצלתו מכבשן האש.
והענין הוא, כי כל הדינים והקליפות נמשכים מקו שמאל מסוד הארת השורק שה"ס חכמה בלי חסדים שהוא אש שורף, (כנ"ל דף ב' אות ד' ד"ה פירוש) והראש שלהם היה אז נמרוד, כמ"ש, ​הוא החל להיות גבור ציד לפני ה'. ולפיכך בעת שאברהם המשיך לו את המוחין העליונים הללו, שנמשכים בג' קוין זה אחר זה, והגיע וקבל הארת קו השמאל שה"ס הארת נקודת השורק, תכף נפל תחת שליטת נמרוד, שהשליכו לכבשן האש, הנמשך מכח גבורת הארת השורק, ואז עזרו הקב"ה שימשיך את הארת קו האמצעי על המסך דחירק, המכריע ועושה שלום בין ב' הקוין ימין ושמאל, והחכמה שבשמאל מתלבשת ונכללת בהחסדים שבימין, שאז מאירין המוחין בכל השלימות, והדינים מתבטלים כנודע, ועל ידי זה נצל אברהם מכבשן האש, ויצא מאור כשדים, וזכה להתגלות ה'. בסו"ה ויאמר ה' אל אברם לך לך וגו'.
ונתבאר לעיל (בפרשת נח דף צ"ג אות רס"ג ד"ה ביאור) שהמסך דחירק, שעליו יוצא קו האמצעי, נמשך ממדת הדין שבמלכות, שלא נמתק ברחמי הבינה, המכונה מנעולא. ע"ש. והוא מטעם, כי הימין והשמאל הם במחלוקת, להיותם בסוד ב' כתובים המכחישים זה את זה, (כנ"ל בראשית א' דף נ"ז אות מ"ד ד"ה וזה) שבהיות קו השמאל נמשך מהארת השורק, הנמשך מבינה שחזרה לראש א"א, ע"כ כחו רב ורוצה לבטל הארת הימין, הנמשך מנקודת החולם, דהיינו מהבינה בעת שהיתה לחוץ מראש א"א. ובהיות קו הימין השורש אל קו השמאל, ע"כ רוצה לבטל את תקפו של קו השמאל ולהכניעו, כיחס השורש אל הענף שלו. ולפיכך אין קו השמאל נכנע להכלל בקו הימין, זולת ע"י ב' ענינים שפועלים בו: א' המסך דחירק. ב' קו האמצעי שה"ס קומת החסדים היוצאת על המסך הזה. ענין הא' בא למעט את קו השמאל מבחינת ג"ר אל בחינת ו"ק דחכמה. ופעולה זו נעשתה ע"י המסך דחירק. מטרם שיוצאת עליו קומת אור החסדים. ענין הב' בא לפעול, הזווג דהכאה עם אור העליון שנעשה על מסך דחירק הזה, המוציא קומת החסדים, כי אז מתוך שמצד אחד ירד קומת קו השמאל לבחינת ו"ק דחכמה, ואין מעלתו גבוה עתה מקו הימין. ומצד הב' נתרבו החסדים מב' הצדדים של קו השמאל, (כמ"ש בזהר אמור אות ר') אברהם מהאי סטרא ויעקב מהאי סטרא. דהיינו מקו ימין המכונה אברהם, ומקו אמצעי המכונה יעקב. ע"כ נכנע קו השמאל המכונה יצחק, ונכלל בתוך החסדים של הימין והאמצעי. אמנם כל זמן שלא נתמעט קו השמאל מהג"ר שלו, לא יועיל שום כח להכליל אותו בקו הימין.
ולפיכך אין קו האמצעי יכול להכריע וליחד ב' הקוין מטרם שהמסך דחירק יוכל למעט את קו השמאל לבחינת ו"ק דחכמה. והנה בעת שב' הקוין מאירים בהמדרגה נמצאת המלכות דנוקבא בהכרח, בסוד נקודה דאמצעיתא דישובא, שה"ס המפתחא (כנ"ל בהקדמת הזהר דף קכ"ג אות קכ"ב ד"ה ב') שפירושה, שהמלכות נמתקת לגמרי בהבינה וקבלה צורת הבינה, בסוד אמא אוזיפת לברתא מאנהא, (כנ"ל בהק' הזהר דף כ' אות י"ז) כי בלי זה אין המלכות ראויה לקבל שום אור ישר הנמשך ממעלה למטה. (כנ"ל בראשית א' דף ז' אות ג' ד"ה וכבר) וע"כ כשרוצים להמשיך בה סוד המנעולא, שהוא עצמות המלכות שלא נמתקה בבינה, כדי שתמעט את הקו שמאל לו"ק דחכמה, צריכים לד' פעולות. פעולה א' הוא להמשיך שם סוד צמצום א' שנעשה על המלכות שלא תקבל אור. ופעולה זו מבוארת כאן באות כ"ג. פעולה ב' הוא לגלות הדינים בסוד המסך שבצמצום א'. ופעולה זו מבוארת באות כ"ד, שעתה נשלמת בהמלכות, בחינת מדת הדין בלי מיתוק הבינה, הנקראת מנעולא. פעולה ג' להעלות המנעולא הזאת ממקום המלכות למקום בינה. כדי למעט משם את הקו שמאל לבחינת ו"ק דחכמה. והיא מבוארת באות כ"ה. פעולה ד' הוא הזווג היוצא על המסך הזה, שנשלמים בו המוחין בכל השלימות והיא מבוארת באות כ"ז.
וזה אמרו כאן, דהא קב"ה יהיב ליה לאברהם רוחא דחכמתא. דהיינו שקבל רוח החכמה בסוד ב' הקוין ימין ושמאל, כי הארת השמאל הנמשכת מנקודת השורק, סופו לגלות רוח החכמה כנ"ל. והוה ידע ומצרף סטרי דישובי עלמא והיה יודע ומברר הצדדים של ישוב העולם, דהיינו צד הימין וצד השמאל המאירים בהמלכות בהמקום שמחזה ולמטה. שהוא המקום הנקרא ישוב העולם, משום ששם מתגלה החכמה, שאין בני אדם נשלמים זולתה. אבל מחזה ולמעלה של המלכות אין שם מקום ישוב, כי שם לא יוכלו להאיר אורות החכמה לבני אדם. ואסתכל בהו ואתקל בתקלא וידע חילין די ממנן על סטרי ישובא, והסתכל אברהם בב' הקוין, ושקל אותם במאזנים כלומר שהמשיך הארת החכמה שהמשכתה מכונה משקל (כנ"ל בראשית א' דף ש"ג אות שפ"ז) וידע הכחות הממונים על צדדי הישוב, דהיינו שהמשיך ההארות שבצד ימין וצד שמאל וידע אותם.