זהר

כב) ואית אחרנין דסלקין לון תמן, כד קב"ה בפלוגתא בבני מתיבתא, ואמרי מאן מוכח, הא פלוני דאוכח מלה. כדין סלקין ליה תמן, ואוכח ההוא מלה בין קב"ה ובין בני מתיבתא. ואית אחרנין דסלקין לון תמן לדינא, ודיינין ליה תמן, לבררא לון, וללבנא לון.

פירוש הסולם

כב) ואית אחרנין דסלקין וכו': ויש אחרים, שמעלים אותם שם בשעה שהקב"ה הוא במחלוקת עם בני הישיבה, אם הדבר מותר, או אסור. ואומרים, מי יוכיח ההלכה, הרי פלוני החכם שבעולם הזה, יבוא ויוכיח הדבר, כיצד היא ההלכה. אז מעלים אותו החכם שמה, והוא מוכיח אותה ההלכה בין הקב"ה ובין בני הישיבה. (​עיין בבא מציעא פו.) ויש אחרים שמעלים אותם שמה לדין, ודנים אותם שם לבררם וללבנם.