זהר

כב) רבי יצחק ור׳ יהודה הוו אזלי מאושא ללוד, אמר רבי יהודה נימא מילין דאורייתא ונזיל. פתח רבי יהודה ואמר, כי יפתח איש בור או כי יכרה איש בור וגו׳. מה כתיב בתריה, בעל הבור ישלם וגו׳. ומה על דא כך, מאן דגרים לאבאשא עלמא בחובוי עאכ״ו. אלא תווהנא דאע״ג דאבאיש עלמא, אמאי אית ליה תשובה, כמה דכתיב איש או אשה כי יעשו וגו׳ והתודו את חטאתם והשיב.

פירוש הסולם

כב) ר׳ יצחק ור׳ יהודה וכו׳: ר״י ור״י היו הולכים מאושא ללוד. אר״י, נאמר דברי תורה ונלך. פתח ר׳ יהודה ואמר, כי יפתח איש בור או כי יכרה איש בור וגו׳, מה כתוב אחריו בעל הבור ישלם וגו׳, ומה על זה כך, מי שגרם להרע לעולם בחטאיו על אחת כמה וכמה. אלא תמה אני, כיון שהרע לעולם, למה מועיל לו התשובה כמו שכתוב, איש או אשה וגו׳ והתודו על חטאתם והשיב.