זהר

כב) כתיב שתה מים מבורך ונוזלים מתוך בארך, אמאי בורך בקדמיתא, ולבתר בארך. דהא בור לא אקרי, אלא ריקניא דלא נביע, באר: מיין דנבעין, אלא כלא אתר חד הוא, אלא אתר דמסכני אחידן ביה, אקרי בור, דלית ליה מדיליה, אלא מה דיהבין בגויה, ומאן איהו דלי"ת.

פירוש הסולם

כב) כתיב שתה וכו': כתוב ​שתה מים מבורך ונוזלים מתוך בארך. ושואל למה כתוב תחלה בורך ואח"כ בארך. שהרי לא נקרא בור אלא מקום ריקן שאינו נובע מים, ובאר הוא מים הנובעים, ואינם דומים זה לזה. ומשיב אלא הכל מקום אחד הוא, ששניהם רומזים על הנוקבא, אלא המקום שעניים נאחזים בו, כלומר כשאינה מחוברת עם ז"א בעלה והיא עניה, נקראת בור שאין לו משלו אלא מה שמכניסים בו, ומי הוא, הוא אות ד'. דהיינו הנוקבא בפרודא מז"א שנקראת אז ד'.