זהר

כב) פתח ואמר, בשוב יי׳ את שיבת ציון היינו כחולמים. בשוב יי׳ את שיבת, דא בגלות בבל אתמר. דלא אשתכחו יתיר בגלותא אלא שבעין שנין. דכתיב, כי לפי מלאות לבבל שבעים שנה אפקוד אתכם. וכתיב היינו כחולמים, מאי כחולמים. אלא הא אתערו חברייא, דאיכא שבעין שנין בחלמא.

פירוש הסולם

כב) פתח ואמר בשוב וגו׳: פתח ואמר, ​בשוב ה׳ את שיבת ציון היינו כחולמים. בשוב ה׳ את שיבת, זה נאמר בגלות בבל, שלא נמצאו יותר בגלות אלא ע׳ שנה. שכתוב, כי לפי מלאת לבבל שבעים שנה אפקוד אתכם. וכתוב, היינו כחולמים. מהו כחולמים. אלא הרי העירו החברים, שיש חלום של שבעים שנה ​(תענית כג.).