זהר

כב) תא חזי, כל רוחין דעלמא כלילן דכר ונוקבא, וכד נפקין, דכר ונוקבא נפקין, ולבתר מתפרשן בארחייהו, אי זכי בר נש, לבתר מזדווגי כחדא. והיינו בת זוגו, ומתחברן בזווגא חד בכלא, רוחא וגופא. דכתיב, תוצא הארץ נפש חיה למינה. מאי למינה. ההוא רוחא דב״נ דנפיק זוגיה דדמי ליה.

פירוש הסולם

כב) ת״ח כל רוחין וכו׳: בוא וראה. כל הרוחות שבעולם כלולים מזכר ונקבה, וכשיוצאים לעולם הזה, יוצאים זכר ונקבה, ואח״כ מתחלקים כפי דרכם, הרוח של זכר מתלבש בזכר והרוח של נקבה בנקבה. ואח״כ, אם האדם זוכה, מזדווגים יחד. והיינו בת זוגו, ומתחברים בזווג אחד, בכל, ברוח ובגוף. שכתוב, תוצא הארץ נפש חיה למינה. מהו למינה. הוא אותו הרוח של האדם היוצא עם זוגו הדומה אליו.